עדי עסיס

הסעודה האחרונה

מתוך: הנשק החם,

הליקון, 2009

בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת

מְנַצְנְצִים מַסְמְרִים בִּשְׁמֵי יְהוּדָה.

הַסְּעֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה נִמְשֶׁכֶת

הַמִּסְעָדָה הוֹמָה מֶלְצָרִים

וְיֵשׁוּ מִתְעַקֵּשׁ:

"זֶה בְּשָׂרִי, זֶה דָּמִי".

 

אֲנִי מוֹזֵג מִדָּמוֹ

לְכוֹס קִדּוּּשׁ כְּסוּפָה

טוֹעֵם מִבִּשְּׂרוֹ וּפוֹסֵק:

"חָסֵר מֶלַח."

מְבִיאִים לִי מִלְחִיָּה וּצְלָב.

 

אֲנִי מְכַסֶּה בְּבַד

אֶת שֶׁנָּגַסְתִּי מִבֵּין רַגְלָיו.