טל ניצן

הסהרורית

נֶדֶר שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת פִּשְׁרוֹ
אוֹסֵר עָלַי לַחְתֹּךְ אֶת צַעֲרִי,
גּוֹלֵשׁ עַד לָרִצְפָּה, נִשְׂרָךְ
בֶּגֶד הַיּוֹם, הוּא בֶּגֶד הַלַּיְלָה.

פַּעַם הִתְדַּפְּקָה דַּאֲגַת אִמִּי וְאָבִי
עַל הַפְּתָחִים, סִמְּנָה אֶת הַקָּצֶה
שֶׁאַחֲרָיו אֶפֹּל. עַכְשָׁו
כְּשֶׁהַכֹּל מַחְרִישׁ

נִשְׁמָע הַחַשְׁמַל
טָס וְצוֹעֵק בַּקִּירוֹת.

מתוך:

אטלנטיס,

אפיק, 2019