הנזל

כְּשֶׁגָּמַרְנוּ עִם הַזְּקֵנָה הִרְגַּשְׁתִּי דְּחִיפָה קַלָּה

בַּגַּב. הִסְתּוֹבַבְתִּי. זוֹ הָיְתָה אֲחוֹתִי. גְּרֶטְל.

הִיא הָדְפָה אוֹתִי אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר הַלּוֹהֵט.

מָה אַתְּ עוֹשָׂה, צָעַקְתִּי. הִיא לֹא עָנְתָה,

רַק דָּחֲפָה אוֹתִי פְּנִימָה בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ.

 

תָּפַסְתִּי בִּשְׁתֵּי יָדַי הַקְּטַנּוֹת בַּמִּסְגֶּרֶת

וְתָקַעְתִּי אֶת רַגְלִי בְּפִתְחוֹ. אֲבָל הִיא

זָרְקָה אוֹתִי פְּנִימָה וְטָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת.

 

בִּפְנִים הָיָה חַם. נִצְמַדְתִּי לַזְּגוּגִית וְשָׁאַגְתִּי.

אֲבָל לָמָּה, גְּרֶטְל, לָמָּה, דּוֹפֵק בְּיָדִי הַקְּטַנָּה

עַל הַחַלּוֹן. הִיא קֵרְבָה אֵלַי אֶת פָּנֶיהָ.

מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת, אָמְרָה, אֲנִי רְעֵבָה. חוּץ מִזֶּה

בְּתוֹךְ גּוּף אֶחָד אֵין מָקוֹם לִשְׁנֵינוּ.

 

צָרַחְתִּי, אֲבָל הִיא לֹא הִקְשִׁיבָה. הִיא הָיְתָה

נְחוּשָׁה וְחַסְרַת רַחֲמִים. הָאֵשׁ עָלְתָה, לִחֲכָה

אוֹתִי, נֶאֶחְזָה בְּגוּפִי, שָׂרְפָה אוֹתִי. נִצְלֵיתִי

בְּתוֹךְ כָּל הַמִּיצִים שֶׁל הַזְּקֵנָה.

 

כַּעֲבֹר שָׁעָה, כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת הַתַּנּוּר, הָיִיתִי

יֶלֶד בֶּן חָמֵשׁ, מְקֻפָּל בְּעַצְמוֹ כְּמוֹ עוֹף.

אָפוּי לְגַמְרֵי. שָׁחוּם מִבַּחוּץ, פָּרִיךְ מִבִּפְנִים.

 

הִיא מָשְׁכָה אוֹתִי בִּזְהִירוּת בְּרַגְלַי הַחוּצָה,

שֶׁלֹּא תִּפְרֹם אֶת הַמִּרְקָם הֶעָדִין שֶׁל הַבָּשָׂר,

הִנִּיחָה אוֹתִי עַל גַּבֵּי מַגַּשׁ עֵץ וְהוֹצִיאָה

מִמְּגֵרַת הָאָרוֹן מַזְלֵג גְּרִיל, מֶלְקְחֵי בָּשָׂר וְסַכִּין.

 

קֹדֶם בָּצְעָה אֶת הַבֶּטֶן וְשָׁלְפָה מִמֶּנָּה אֶת

הַמֵּעַיִם, הַטְּחוֹל וְכִיס הַמָּרָה, שֶׁלֹּא

יִתְפּוֹצְצוּ, חָלִילָה, וְיַבְאִישׁוּ אֶת הַבָּשָׂר.

אֶת הַכָּבֵד וְהַלֵּב שָׁמְרָה בַּצַּד, לְהִזְדַּמְּנוּת חֲגִיגִית.

 

אַחֲרֵי כֵן הִתְחִילָה לַעֲבֹד עִם הַסַּכִּין.

 

הִיא חָתְכָה וְאָכְלָה חֲתִיכוֹת מִבֵּית הֶחָזֶה שֶׁלִּי,

נֶאֶנְחָה מִתַּעֲנוּג עַל טַעְמוֹ שֶׁל הַבָּשָׂר.

אֶת הַפְּטָמוֹת הַקְּטַנּוֹת יָרְקָה מִפִּיהָ כְּחַרְצַנִּים.

 

כְּשֶׁחָשְׁקָה בְּקִנּוּחַ יָצְאָה אֶל הֶחָצֵר, קָטְפָה שׁוֹקוֹלָד

מִגַּגּוֹ שֶׁל הַבַּיִת וְהִרְתִיחָה אוֹתוֹ בְּסִיר קָטָן.

אֶת הַזַּיִן וְהַבֵּיצִים שֶׁלִּי אָכְלָה בְּפוֹנְדוּ שׁוֹקוֹלָד.

 

אַחַר כָּךְ, בַּלַּיְלָה, הַכֹּל עָלָה לָהּ.

הַשּׁוֹקוֹלָד הָיָה מָתוֹק עַד כְּדֵי בְּחִילָה,

אָמְרָה, וְהֵקִיאָה אוֹתוֹ עַל הַכַּר.