המשורר והירח

מִישֶׁהוּ מְדֻיָּק מְאֹד,

שֶׁדִּגְלוֹ חָקוּק בִּבְשָׂרוֹ,

הִצִּיב כַּף רֶגֶל עֵרָנִית

בְּיָם הַחֲלוֹמוֹת,

אָמַר מִלִּים

בְּתוֹךְ יָם הַדְּמָמָה,

וְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ לְרַאֲוָה

בַּיָּם שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם.

אֲבָל הוּא יְתַרְגֵּל.

גַּם עַל אִשְׁתּוֹ נָחֲתוּ לְפָנָיו

וּבְכָל זֹאת הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ.

אוגוסט 1969