אֲנִי עֲרוּכָה לָאֶתְגָּרִים שֶׁאַתְּ מְזַמֶּנֶת
מַכִּירָה אֶת הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁמְּיַבֵּשׁ לִי אֶת הַגָּרוֹן,
אֶת אֲוִירַת הֶעָצוּב לִי בַּלֵּב שֶׁפּוֹלֶשֶׁת לְכָל מָקוֹם.
כְּמוֹ הוּרִיקָן אַתְּ מַגִּיעָה,
לִפְעָמִים אֵלֶּה שְׁלִיחִים אוֹ כְּפִילוֹת אוֹ מַחְשְׁבוֹת זָדוֹן.
לִפְעָמִים זוֹ רַק הַתְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא,
לֹא הָיִית שָׁם.
כְּלוֹמַר הָיִית שָׁם בְּנַפְשֵׁךְ
שֶׁלֹּא רָאֲתָה שֶׁנַּפְשִׁי הִתְנַתְּקָה מִגּוּפִי.
כְּלוֹמַר הָיָה גּוּפֵךְ שֶׁלָּךְ מֻפְשָׁט מִכָּל תְּהִיָּה,
לִבֵּךְ שֶׁלָּךְ הֶעָרֹם מִכֹּל.
זוֹ אֲוִירַת נְכָאִים מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ עוֹשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה
שׁוֹתְקוֹת תִּקְווֹת שָׁוְא וְדוֹלוֹת פְּנִינִים מְלָאכוּתִיּוֹת
בְּדִיּוּק מַה שֶּׁהִבְטַחְנוּ לֹא לַעֲשׂוֹת
וְהַהַבְטָחוֹת פִּנּוּ אֶת מְקוֹמָן לִגְאֻלָּה מֵהַבִּיבִים,
לְרִיב הַחֲתוּלוֹת הַמִּיתוֹלוֹגִי: מִי יוֹתֵר קָרְבָּן?
אוֹ קְרַב הַתַּרְנְגוֹלִים הַקְּלָאסִי:
לְמִי יֵשׁ זְכוּת לִתְקֹף?
לֹא אֲשַׁקֵּר לָךְ
גַּם בִּלְעָדַיִךְ
הַיָּרֵחַ מִתְמַלֵּא, מָלֵא, מִתְרוֹקֵן,
כֵּן, וּכְשֶׁהַחשֶׁךְ מִתְמַקֵּם בֵּין הָאַשְׁמוּרוֹת,
יֵשׁ עָשׁ מְבֻיָּשׁ שֶׁנִּדְבָּק אֶל לֶחְיֵךְ
נִדְבָּק וְלֹא מַרְפֶּה
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ שֹׂוֵנאת.
