הליכת ערב שבת בקטמון

עֶרֶב שַׁבָּת, אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב

בְּחֻלְצָה וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים,

מְשַׁחְרֵר אֶת הַגּוּף, פּוֹסֵעַ בֵּין תְּפִלּוֹת

הָעוֹלוֹת לַשָּׁמַיִם קַלּוֹת,

כַּוָּנוֹת נִמּוֹלוֹת לְלֹא עָרְלַת מִלִּים.

בִּלְמֵי הַזַּעֲזוּעִים שֶׁל הַנְּיוּ־בָּאלַנְס

סוֹפְגִים כְּמוֹ בְּגַת,

מַהֲמוֹרוֹת שֶׁל גַּלְעִינֵי זֵיתִים שְׁבוּרִים

שֶׁנָּשְׁרוּ לָאַסְפַלְט,

מַשְׁחִירִים אֶת הַמִּדְרָכָה בְּעָסִיס,

בָּעִירִיָּה אֵין מָסִיק.

מְעַסֶּה אֵיבָרִים וַעֲבָרִים

פְּנִימִיִּים שׁוֹאֵף וְקוֹטֵף לָרֵאוֹת

עוֹלֵלוֹת מִתְּפִלּוֹת

שֶׁנּוֹתְרוּ תְּלוּיוֹת בֶּחָלָל

עַל עַנְפֵי הַשֶּׁקֶט

שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת.