אָכַלְנוּ בְּיַחַד תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ. הַכְּנִיסָה חָפְשִׁית
אֶל הַשָּׁנִים הַמְּתוּקוֹת וְהַטּוֹבוֹת. מִירָה מִנֶּפַּאל
הֵבִינָה כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ עַל פִּנּוּק, מַס הַכְנָסָה, כָּבֵד
קָצוּץ. הָיוֹם נִזְכַּרְתִי הַרְבֵּה בַּיְלָדִים שֶׁלִּי
אָמְרָה בְּעִבְרִית שֶׁהִגִּיעָה מִמֶּנָּה לְאַט כְּמוֹ מַיִם חַמִּים
לְמִקְלַחַת בְּקוֹמָה רִאשׁוֹנָה. אֲנִי בְּגִילָהּ וְאֵינֶנִּי אֵם,
אֵינֶנִּי סוֹעֶדֶת אֶת יְלָדַי בְּדִירוֹת קְשִׁישִׁים רְחוֹקוֹת
כְּדֵי לְהִתְפַּתֵּחַ כְּמוֹ מְדִינָה. שַׁעֲרֵי מַטְבְּעוֹת אֵינָם כָּאֵלֶּה שֶׁנֶּחְתָּמִים
אוֹ נִפְתָּחִים אֶל גַּן אָבוּד. בְּקַלּוּת הָיִיתִי יוֹדַעַת פָּחוֹת,
מַאֲמִינָה מֵהֶעְדֵּר בְּרֵרָה, קוֹפֵאת אֶת חַיַּי בֵּין הַפְסָקָה לְהַפְסָקָה.
הַתַּפּוּחִים אֵינָם מְתוּקִים, הַדְּבַשׁ נֶעֱלַב מֵהָאֲוִיר, הִתְגַּבֵּשׁ כְּמוֹ חוֹל רָטֹב.
מִישֶׁהוּ כָּלָא בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁלּוֹ תֻּכִּי גָּדוֹל וְעָצוּב.
הִבְטַחְנוּ שֶׁנָּבוֹא בַּלַּיְלָה וּנְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ
אֶת עֵינָיו שֶׁמִּתְבַּיְּשׁוֹת
לִשְׁרֹק אֶל הָעִיר מַנְגִּינוֹת שֶׁל עֲבָדִים.
