עמרי שרת

החיים כנמשל

שְׂפָתַיִם נוֹעֲדוּ לִנְשִׁיכוֹת
עֵינַיִם נוֹעֲדוּ לַעֲצִימָה
כְּתֵפַיִם נוֹעֲדוּ לִהְיוֹת שָׁחוֹת
הָאֲדָמָה לִהְיוֹת הָאֲדָמָה.

בְּלִיל הָאֵבָרִים בִּכְלִיל עָלְבּוֹ
כּוֹשֵׁל מֵהִקָּרֵם לִכְדֵי בָּשָׂר.
יָחִיד אַתָּה פּוֹסֵעַ בָּרְחוֹבוֹת
הָעֲזוּבִים. מַר-הַלַּיִל סָר,

אֶפְשָׁר לִפְסֹעַ נֶצַח בְּהִלּוֹ.
אֶפְשָׁר לָמוּת מִבְּלִי לְהִוָּלֵד.
אֶפְשָׁר לְהִתְאַכֵּל בָּאֵשׁ וְלֹא
לִבְעֹר, אֶפְשָׁר לִפְסֹעַ עַד כַּלֵּה –

בְּכָל פְּסִיעָה הָאַיִן מִתְעַבֶּה.
אִישׁ-אִישׁ סְפוּנִים עַכְשָׁו בְּתוֹךְ בֵּיתָם.
הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים מֵאֵין עוֹבֵר
וְאֵין דָּבָר מִלְּבַד רֵיקָנוּתָם,

וְהַשְּׁקִיטָה קוֹרַעַת עוֹר תֻּפְּךָ
וְאֵין לָשֵׂאת אֶת אֶפֶס הַמִּשְׁקָל
וְאֵין, לַעֲזָאזֵל, שָׁמַיִם לִרְוָחָה
וְהַבָּשָׂר הַזֶּה לֹא מְסֻגָּל –

יֵאוּשׁ זוֹרֵם בַּדָּם כְּמוֹ חַשְׁמַל
אִישׁ-אִישׁ מַאֲכִילִים עַכְשָׁו שֵׁדָם
אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי תָּמִיד נִגְמַל
מִן הַתְּשׁוּקָה לִהְיוֹת לְבֶן-אָדָם.

מתוך:

אל תעשה מזה ענין,

מוסד ביאליק, 2019