"לְעֵת עֶרֶב, בַּקַּיִץ,
בַּמָּלוֹן שֶׁמּוּל בֵּיתִי
אִשָּׁה צְעִירָה יוֹשֶׁבֶת
בַּמִּרְפֶּסֶת וּתְנוּעוֹת יָדֶיהָ
כִּתְנוּעוֹתֶיהָ שֶׁל אַהֲבָה יְשָׁנָה
וַאֲנִי מְהַרְהֵר אֵיךְ
הַזִּכָּרוֹן מִתְגַּלְגֵּל בַּבָּשָׂר
וְאֵיךְ אֶת שַׁלְוַת הַהוֹוֶה
מַטְרִיד הֶעָבָר וְכֵיצַד
חַיִּים בָּנוּ אֵלֶּה
שֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ
גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בְּטוּחִים
שֶׁהֵם קְבוּרִים
בְּחַיֵּיהֶם הַחֲדָשִׁים".