• דרש

  • פשט

הזיון הראשון שלי

כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת זֶה עִם זוֹנָה

זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר אָרֹךְ

וַאֲנִי לֹא מְדַבֶּרֶת עַל זוֹנָה בְּמָלוֹן

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל אַחַת מִתֵּל-בָּרוּךְ.

לֹא הָיוּ לִי הַרְבֵּה דְּרִישׁוֹת

שָׁמַעְתִּי שֶׁזֶּה טוֹב, רָצִיתִי לְנַסּוֹת

אֲנִי רָעַדְתִּי כְּמוֹ דַּחְלִיל

הוּא הָיָה בָּחוּר מַשְׂכִּיל

שָׁכַבְתִּי עַל הַשָּׁטִיחַ

הֵרִים אֶת הַחֻלְצָה

הִתְגַּלָּה הָאֲבַטִּיחַ

לֹא הֵזִיז אֶת הַיָּדַיִם

לֹא נָגַע לִי בַּשָּׁדַיִם

נִסִּיתִי לְנַשֵּׁק, לֹא כִּי אֲנִי אוֹהֶבֶת

כִּי כָּכָה צָרִיךְ

הוּא לֹא רָצָה נִשּׁוּקִים

הוּא הִכְנִיס

אַי!