עדי עסיס

הו הא מה קרה

בָּאִצְטַדְיוֹן שֶׁבָּרֹאשׁ

אֲנִי צוֹרֵחַ בְּיֵאוּשׁ.

מְאַבֵּד אֶת הַקּוֹל

כְּשֶׁמַּחְשָׁבוֹת נִבְעָטוֹת לְכִפַּת הַגֻּלְגֹּלֶת

לֹא מוֹצְאוֹת אֶת הַשַּׁעַר.

שְׁרִיקַת בּוּז.

שְׁרִיקַת הַסִּיּוּם.

אֲנִי מִתְעוֹרֵר. רוֹטֵן

בַּדֶּרֶךְ לַמְּכוֹנִית.

בּוֹר נִפְעָר

בְּמִגְרַשׁ הַחֲנָיָה הָרֵיק

בֵּין אָזְנַי.

אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִדַּרְדֵּר

בְּמוֹרַד הַגָּרוֹן.

מתוך:

הנשק החם,

הליקון, 2009