מרדכי גלדמן

הגיל

,

הַגִּיל עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ

כְּבָר אֵינִי יָכוֹל לְהִתְחָרוֹת אִתְּךָ

בְּרִיצָה אוֹ בִּצְעִידָה לַמֶּרְחַקִּים

אוּלַי אֲפִלּוּ בִּזְרִיזוּת מֹחִין

אַךְ דַּי לְהִתְחָרוֹת

וּבִכְלָל אֵין לְאָן לָרוּץ

עָדִיף לִשְׁרֹק לְיַד הַנַּחַל

עִם דְּרָרוֹת

אַגַּב קְרִיאַת שִׁירָה

אוֹ כְּתִיבָתָהּ

וְזֶה נָכוֹן מִתָּמִיד

 

אַךְ בְּדִמְיוֹנִי עוֹד יַעֲרוֹת הָעַד

אֲפִלּוּ תַּחֲרוּת רִיצָה

עִם צִ׳יטָה