הבן־אדם נגד ייסורי המצפון – תיק דיון

כְּטוֹב לִבּוֹ בַּבִּירָה וּבַסָּלָט הַיְּוָנִי

הִגְזִים קִמְעָה בַּטִּיפּ לַמַּגִּישָׁה

שֶׁעַל רַגְלָהּ הַיְמָנִית, בְּגֹבַהּ הַקַּרְסֹל,

סְבִיב עוֹר שָׁחוּם, גָּמִישׁ, כְּמוֹ הַתְּנוּעוֹת,

תְּלוּיָה הָיְתָה שַׁרְשֶׁרֶת. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵי

פּוֹשֶׁטֶת־יָד, מֻכַּת טִנֹּפֶת, שְׂפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה

חוֹפָה מְעַט עַל זוֹ שֶׁבְּמִלְמוּל, בִּמְתֵי שִׁנַּיִם,

הָיָה אֵיזֶה עִנְיָן קָטָן עִם הַמַּצְפּוּן,

נֹאמַר – סִכְסוּךְ שְׁכֵנִים,

חִסּוּל חֶשְׁבּוֹן בְּסֵדֶר־גֹּדֶל שֶׁל חֹק עֵזֶר עִירוֹנִי, אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה בְּעֵרֶךְ.

עֲזֹב שְׁטֻיּוֹת, הַנַּח לַבֶּן־אָדָם לִחְיוֹת

מְעַטְהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, גַּם לַזְּקֵנָה מֻכַּת הָעִוָּרוֹן (שָׁכַחְתִּי קֹדֶם),

וּלְנַעֲרַת תִּיכוֹן וְדִיסְקוֹטֶק מֵהַצָּפוֹן

תֵּן לָעוֹלָם לְהִתְנַהֵל, עֲזֹב אוֹתְךָ מִמְּהוּמוֹת,

אַל תְּעוֹרֵר מָדוֹן וּסְעָרָה

בְּסֵפֶל בִּירָה אוֹ כּוֹס שֶׁל מַטְבְּעוֹת

אַל תִּהְיֶה לִי יְפֵה־נֶפֶשׁ, מְשׁוֹרֵר

שֶׁאֶת הַזְּמַן שֶׁל בֵּית קָפֶה גָּזַל מִפִּי בִּתּוֹ

וְאֶת תְּשׂוּמַת־הַלֵּב מִבְּנֵי בֵּיתוֹ

פִּזֵּר לְמֶלְצָרִית־כִּמְעַט־יַלְדָּה

וְלִשְׁנִיָּה מֻכַּת שָׁנִים וּמְרֻשֶּׁשֶׁת זְמַן, בְּנַעֲלַיִם חֲזָקוֹת לָעֲבוֹדָה

(לֹא מְדֻבָּר בִּמְקַבֶּצֶת נְדָבוֹת עִוֶּרֶת, כַּמּוּבָן –

עוֹד הַגְזָמָה קַלָּה שֶׁל הַמַּצְפּוּן, קְצָת מְיֻתֶּרֶת, כִּמְדֻמֶּה).