הִיא כָּתְבָה עַל הַזְּמַנִּים הָרוֹעֲשִׁים הָהֵם
גִּבּוֹרָה שֶׁמִּתְעַלֶּפֶת אֶל תּוֹךְ הַקְּרִיאָה
וַאֲנִי עִם עָצִיץ חִנָּנִיּוֹת
אוּלַי לֹא חִנָּנִיּוֹת אוּלַי אַדְמוֹנִיּוֹת
אוּלַי חַרְצִיּוֹת מְנֻמָּרוֹת בְּקַו 104 הַבַּיְתָה.
הִנֵּה הַזְּמַנִּים הָרוֹעֲדִים שֶׁלָּנוּ
אֵצֶל הַסַּנְדְּלָר שֶׁאָמַר שֶׁאֲנִי מְהַדֶּקֶת חָזָק מִדַּי אֶת הַשְּׂרוֹכִים
הוּא הִרְפָּה אוֹתָם לְאַט וְהִשְׁחִיל מֵחָדָשׁ בְּכָל הַנְּקָבִים בְּנַעֲלֵי הַצָּב הַמְּדֻמּוֹת שֶׁלִּי
רֶגַע אַחֲרֵי שֶׁנֶּחְבֵּאנוּ מֵרַעַשׁ בְּקִיטוֹן הַסַּנְדָּלִים שֶׁלּוֹ מִתַּחַת לַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה הַקְּטַנָּה
שָׁם יוֹשֶׁבֶת אִשְׁתּוֹ לְקַבֵּל עֲבוֹדוֹת תְּפִירָה בֵּין תֵּשַׁע לְחָמֵשׁ.
חִנָּנִיּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת חַרְצִיּוֹת מְנֻמָּרוֹת שֶׁלִּי
אֲנִי מְהַדֶּקֶת אֶת הָאֲחִיזָה בַּפְּרָחִים כְּמוֹ בַּיֹּפִי עַצְמוֹ
בֵּין שׁוּק הַתִּקְוָה לְדֶרֶךְ הַהֲגָנָה
כָּל הַשֵּׁמוֹת מַבְטִיחִים
וַאֲנִי לֹא מְקַיֶּמֶת.
