מִי הָאִשָּׁה עִם הַמַּקֵּל?
יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי הִיא זוֹ
מְנוֹפֶפֶת לְהַרְבִּיץ לַזְּמַן.
בְּנוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי:
זֶה הַמַּטֶּה הַפּוֹרֵחַ
נִגְזַר מֵחֲסִינוּת הָעֵצִים.
אֵיךְ יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי
צִפּוֹר בַּבִּלְתִּי וַאֲפִלּוּ
מִבַּעַד לְאַרְבָּעָה כָּתְלֵי
גֶּשֶׁם לֹא נִרְפֵּאתִי.
זוֹ הָעֵדוּת. טָעוּת
הַטֶּבַע שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנִּי
לָעוּף.
