אֲנִי יְכוֹלָה לְלַמֵּד אֶת כֻּלְּכֶם אֵיךְ לְזַהוֹת אוֹתוֹ,
הַלִּקּוּי שֶׁשְּׁמוֹ אִי–אַהֲבָה
כְּשֶׁיּוֹם הֻלַּדְתִּי מִתְקָרֵב אֲנִי שׁוֹכַחַת אֶת הַשּׁוּרוֹת שֶׁלִּי
סִירִים רֵיקִים נוֹפְלִים מֵהָאָרוֹן,
בָּבוּאָתִי מְקִימָה סְבִיבָהּ
רַעַשׁ גָּדוֹל
בְּסוֹף כָּל הַבְּגָדִים לִהְיוֹת שׁוּב
אוֹתָהּ אַחַת שֶׁבּוֹקַעַת מִתּוֹכָם,
כָּל כָּךְ הִתְאַכְזַבְתִּי
הָיָה עָלַי לְהִתְחַדֵּשׁ בְּמַׁשֶּהוּ
עָשׂוּי עוֹר
