אַל תִּטְעוּ בָּנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַצְּעוֹת אֶת תַּפְקִידֵנוּ
בְּמַמְלֶכֶת הַדְּבָרִים. בַּעֲבוּר הָאַשְׁלָיָה הֻמְצְאוּ
בָּתֵּי הַקָּפֶה, הַחֲנוּיוֹת, תַּבְלִינִים אֶקְזוֹטִיִּים.
אָנוּ זָזוֹת כְּכָל הָאָדָם, הַכְּבִיסָה וְהַכֵּלִים
שׁוֹמְרִים עָלֵינוּ מִסַּקְרָנוּתוֹ שֶׁל הַמַּדָּע וּבֵין כֹּה לֹא
תִּרְאוּ בַּמִּיקְרוֹסְקוֹפִּים דָּבָר. עַל פִּי הַמֶּחְקָרִים
הָיָה עָלֵינוּ לְהִכָּחֵד אֲבָל הָיִינוּ לְזַן חָדָשׁ,
שׁוֹלְחוֹת הַחוּצָה אֶת הָעֻבָּרִים שֶׁעָטַפְנוּ
וּמִתְחַלְּקוֹת בְּתוֹךְ עַצְמֵנוּ לִהְיוֹת שְׁלוֹשָׁה וְאַרְבָּעָה,
מוּטַצְיָה מְשֻׁנָּה שֶׁל הֲזָנָה וְהִתְרוֹקְנוּת.
שְׁרִירֵינוּ נֻקְשִׁים, עֲצַבֵּינוּ פְּרוּמִים,
מֵאָז שֶׁיָּלַדְנוּ לֹא יָשַׁנּוּ שֵׁנָה גְּמוּרָה,
בְּתוֹכֵנוּ אֵם שֶׁלֹּא עָצְמָה עֵינֶיהָ מֵעוֹלָם,
אֲנַחְנוּ מְחַבְּקוֹת אֲבָל אִם נִצְטָרֵךְ נַהֲרֹג.
שָׁנִים אֲנַחְנוּ מִתְאַמְּנוֹת בְּהַקְשָׁבָה,
תִּינוֹקוֹת יָצְאוּ מֵאִתָּנוּ וְהִרְחִיקוּ
וְרַק גּוּפֵנוּ מְסַמֵּן לָנוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם. כָּל כְּאֵב
חַד מַכְפִּיל עַצְמוֹ בַּמֶּרְחָק, אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת:
יְלָדֵינוּ הֵם ווּדוּ, וְאֵין לָנוּ
אֵיךְ לְהִמָּנַע מִזֶּה.
