אלישבע גרינבאום

האחד בספטמבר

מתוך: עורף האור,

הליקון, 2000

2000

מִילְיוֹן יְלָדִים הוֹלְכִים הַיּוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר

וְאֶחָד מֵהֶם מַחֲזִיק בְּיָדִי.

 

רֵיחַ מַחְבָּרוֹת וְיַלְקוּט עוֹר חָדָשׁ נוֹדֵף מִמֶּנּוּ

הִתְרַגְּשׁוּת עוֹלָה מִשְּׂעָרוֹ הֶחָפוּף.

 

אִוְשַׁת חֲלוֹמוֹת קַיִץ שֶׁתַּמוּ דְּחוּסָה

בְּסוּלְיוֹת סַנְדָּלָיו הַקְּטַנִּים.

 

יָדְךָ הַקְּטַנָּה, הַלַּחַה, לוֹחֶצֶת בְּחָזְקָה אֶת יָדִי,

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִּכְנָסִים לֶחָצֵר וְהַפַּחַד הַיָּדוּעַ

 

לְהַתְחִיל שׁוּב מֵהַהַתְחָלָה, הַכֹּל, אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ

מוּל הָעוֹלָם, עוֹד רֶגַע אֶחָד

 

לִפְנֵי שֶׁאֶעֱזֹב אֶת יָדְךָ, וְתִהְיֶה אַתָּה לְבַדְּךָ,

גֶּבֶר קָטָן גְּזוּז שֵׂעָר מוּל הָעוֹלָם

 

וַאֲנִי אָסֵב מַבָּטִי, אִשָּׁה שֶׁרַבִּים נִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ

אֲבָל אִישׁ לֹא יָצָא מִתּוֹכָהּ מֵעוֹלָם

 

וְאֵלֵךְ