הָסִירִי חוֹל

יָשַׁבְנוּ בֶּחָצֵר. רֹאשֵׁךְ נָח עַל כְּתֵפִי
"יֵשׁ לָךְ הַוִיֵ֘ה* כְּחֻלָּה?" שָׁאַלְתְּ
"אֶלָא מָה?" הֵשַׁבְתִּי, "וְלָךְ?"
"לִי אֵין כְּתֹבֶת", עָנִית,
"גַּם שֵׁם אֵין לִי".
בַּשָּׁמַיִם עָבַר שַׁחְרוּר,
רֹאשִׁי צָנַח עַל רֹאשֵׁךְ,
אֲבָנִים מְסֻתָּתוֹת כָּהוּ
טֵרָסוֹת זָהֲרוּ.
בְּאֶצְבַּע דַּקָּה עָבַרְתְּ מִמִּצְחֵךְ לְמִצְחִי,
"הָסִירִי חוֹל מֵעֵינַיִךְ, חַבִּיבְּתִי", אָמַרְתְּ,
"הֶעָרִים שֶׁלָּכֶם
לֹא צָמְחוּ מֵהַחוֹלוֹת
כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְסַפְּרִים".
רֹאשִׁי כָּבַד עַל רֹאשֵׁךְ
רֹאשֵׁךְ הִשְׁתַּקַּע עַל כְּתֵפִי.
בֵּין שְׁקֵדִיָּה לִתְאֵנָה
סַפְסַל הָאֶבֶן נָטָה,
אַדְמַת הַחַמְרָה נָהֲמָה
גֻּמְחָה הֵגִיחָה, נִפְעֲרָה,
הָפְכָה לְבוֹר שָׁחֹר.
"זֶה לֹא עוֹזֵר", אָמַרְתְּ,
"כַּמָּה שֶׁתְּנַסּוּ לִשְׁכֹּחַ וְלִקְבֹּר,
זֶה יַעֲלֶה וְיַחְזֹר".

*בערבית: תעודת זהות