הַיּוֹם צָחֲקָה כְּשֶׁקָּרְאָה שֶׁבְּיוֹם הָעַצְמָאוּת — רַעְיוֹן שֶׁל הַשָּׂרָה הַבָּאָה כְּכָל הַנִּרְאֶה לְבִטְחוֹן פְּנִים — כֻּלָּם יִתְבַּקְּשׁוּ לַעֲמֹד עַל הַמִּרְפָּסוֹת וְלָשִׁיר אֶת "לְחַיֵּי הָעָם הַזֶּה". מַרְפֵּס, מֵהַשֹּׁרֶשׁ רָפַס, מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ בָּאָה גַּם הַהִתְרַפְּסוּת — לְאַפְשֵׁר לְמִישֶׁהוּ לִדְרֹךְ עָלֶיךָ. אָז לְחַיֵּי הָעָם הַזֶּה, הָעָם הַזֶּה הָעָם הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה טוֹב שֶׁהוּא כָּזֶה, זִמְזְמָה.
