יוסף עוזר

*[הַחֲלָלִית עוֹמֶדֶת לְהַמְרִיא]

הַחֲלָלִית עוֹמֶדֶת לְהַמְרִיא.

מִישֶׁהוּ סוֹפֵר לְאָחוֹר.

הָאִשָּׁה מַדְלִיקָה אֶת הַמַּבְעֲרִים.

עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם.

אֲנַחְנוּ נִקְשָׁרִים לְבָּלוֹנֵי שַׁבָּת.

הַחַמְצָן לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת.

אֲנַחְנוּ בִּתְנָאִים שֶׁל חֹסֶר גְרָבִיטַצְיָה.

בְּכַדּוּרִיוֹת מַיִם מְרַחֲפוֹת מִשְׁתַּקְּפִים פָּנֵינוּ כִּיצוּרִים גְּדוֹלֵי אָזְנַיִם.

נְזַמֵּר פִּיּוּטִים מֵהָעוֹלָם הָאָבוּד, נִזְלֹל.

כְּאִלּוּ יֵשׁ חֶבֶל טַבּוּר.

עַד לַנְּחִיתָה מַבְעֲרֵי הַהַבְדָּלָה

יַגִּיעוּ אוֹתָנוּ לִקְצֶה הַמַּסְלוּל

אֶל בֵּית הַמְשֻׁגָּעִים.

מתוך:

עמק יזרעאל ירושלים,

אפיק, 2013