הִיא דִּמְיְנָה סוֹפִים: הִנֵּה הִיא שָׁטָה בַּסְּפִינָה הַהִיא וְנוֹפֶלֶת הַמַּיְמָה, אוּלַי עוֹד מַמְשִׁיכָה לָצוּף מִתְבּוֹנֶנֶת בַּסְּפִינָה הַמּוּאֶרֶת הַמִּתְרַחֶקֶת וְזוֹנַחַת אוֹתָהּ לַלַּיְלָה וְלַמָּוֶת, מִתְקַשָּׁה לִשְׁמֹר עַל פֶּה סָגוּר זְמַן אָרֹךְ כָּל כָּךְ. הִנֵּה הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ, מַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ דְּבַר דִּבָּה כְּמַזְכֶּרֶת. הִנֵּה בְּפַרְהֶסְיָה כַּדּוּר מְפַלֵּחַ אֶת רֹאשָׁהּ הִיא מְרִיחָה אֶת הַכְּאֵב מֵרָחוֹק. וְהִיא נִקְבֶּרֶת מִתַּחַת לָחֳרָבוֹת אוֹ שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה יוֹם אַחַר יוֹם, גּוֹוַעַת כְּמוֹ עִיר גְּדוֹלָה עֲתִיקַת יוֹמִין שֶׁנִּהְיְתָה לִכְפָר קָטָן. בְּאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא מֵתָה מֵרְצוֹנָהּ.
