אלישבע גרינבאום

דירה להשכיר

מתוך: לפתע פתאום האדמה,

כרמל, 2005

שְׁנֵי חֲדָרִים לַחֲזִית, מְסֻדֶּרֶת, מִפְּרָטִי, מְרֹהֶטֶת חֶלְקִי,
מְצִיאָה בְּהִזְדַּמְנוּת, מִיָּדִי, מְרֻוַחַת-מוּאֶרֶת-רֵיקָה,
וְכֹל חוֹרֵי הַמַּנְעוּל פּוֹעֲרִים עַצְמָם דּוּמָם בְּצוּרַת פִּי.

מְצֻיֶּנֶת, מְסֹרֶגֶת, לְיַד הַיָּם, מְשֻׁפֶּצֶת כַּחֲדָשָׁה, פַּרְטֶר
עִם חָצֵר, צְמוּדָה לַדּוֹלָר, לַמַּדָּד, מַזְגָן, מְקָרֵר, טֶלֶפוֹן
(בִּקְצֵה הַצִּלְצוּל תָּלוּי הַנִּתּוּק כְּדִמְעָה בִּקְצֵה הַסַּנְטֵר).

לָבוֹא לִרְאוֹת עַכְשָׁו, הֲטוֹבִים הַשְׁכֵנִים? מֶרְכָּזִית וּשְׁקֵטָה,
בְּלִי תִּווּך, בְּלִי עוֹרֵךְ דִין, עָרְפִּית לְיַד הַעִירִיָּה, מַצָּב
מְצֻיָּן, אֵי שָׁם, אֲנִי יוֹדַעַת, מִתַּחַת לְמִרְצֶפֶת שְׁבוּרָה,

מְחַכּוֹת לִי גַּפְנִי וּתְאֵנָתִי