יהודה עמיחי

דיילת

מתוך: שירי יהודה עמיחי כרך 3,

שוקן, 2004

וְדַיֶּלֶת אָמְרָה לְכַבּוֹת כָּל חָמְרֵי הָעִשּׁוּן,

וְלֹא פֵּרְטָה, סִיגָרִיָה, סִיגָר אוֹ מִקְטֶרֶת.

וְעָנִיתִי לָהּ בְּלִבִּי: יֵשׁ לָךְ חָמְרֵי אַהֲבָה יָפִים,

וְגַם אֲנִי לֹא פֵּרַטְתִּי.

 

וְאָמְרָה לִי לְהַדֵּק וְלִקְשֹׁר אֶת עַצְמִי

אֶל הַכִּסֵּא, וְעָנִיתִי לָהּ:

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכָּל הָאַבְזָמִים בְּחַיֵּי יִהְיוּ בְּצוּרַת פִּיךְ.

 

וְאָמְרָה: אַתָּה רוֹצֶה קָפֶה עַכְשָׁו אוֹ אַחַר כָּךְ,

אוֹ בִּכְלָל לֹא. וְעָבְרָה לְיָדִי

גְּבוֹהָה עַד הַשָּׁמַיִם.

 

הַצַּלֶּקֶת הַקְּטַנָּה בִּמְרוֹם זְרוֹעָהּ

הֵעִידָה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּפָּגַע בְּמַחֲלַת הָאֲבַעְבּוּעוֹת

וְעֵינֶיהָ הֵעִידוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּתְאַהֵב שׁוּב:

הִיא שַׁיֶּכֶת לַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית

שֶׁל אוֹהֲבֵי אַהֲבָה גְּדוֹלָה אַחַת בְּחַיֵּיהֶם.