דיוקן עצמי

יֶלֶד בֶּן חָמֵשׁ עוֹמֵד לְבַד בַּמַּיִם,

לֹא רָחוֹק מֵהַחוֹף. הוֹרָיו קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ

הַפְּרָטִי, אַחַר כָּךְ בְּשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ.

הוּא אֵינוֹ עוֹנֶה.

הוּא מוֹרִיד אֶת מַבָּטוֹ מֵהָאֹפֶק אֶל הַמַּיִם

מְצַפֶּה לִרְאוֹת בָּבוּאָתוֹ מִשְׁתַּקֶּפֶת, רוֹאֶה

קַרְקָעִית יָם, רוֹאֶה צְדָפוֹת וְאַצּוֹת, בַּקְבּוּקֵי מַשְׁקָאוֹת

נִסְחָפִים, מַרְגִּישׁ דְּגִיגִים קְטַנִּים נוֹגְסִים בְּרַגְלָיו וְרוּחַ

אֶחָד לַכֹּל.