גֵּרַנְיוּם צָרְפָתִי לָבָן
צוֹמֵחַ בְּסֶדֶק הַקִּיר
לְיַד צִנּוֹר הַמַּזְגָן.
וּשְׁנֵינוּ בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
זְקוּקִים לְמַיִם כְּדֵי לִחְיוֹת.
וּשְׁנֵינוּ עַל הַמִּרְפֶּסֶת, וְיֵשׁ לָנוּ צִפִּיּוֹת.
וּבְיַחַד אֲנַחְנוּ מַמְתִּינִים לְנֵס קָטָן –
אֲנִי וְגֵרַנְיוּם צָרְפָתִי לָבָן.
