אילן שיינפלד

ג'ינג'י

מתוך: ננופואטיקה 6,

מקום לשירה, 2016

הוּא עוֹבֵד בַּטְּרַנְסְפּוֹרְט אָמְרוּ לִי, מְנַהֵל בֵּית אֲרִיזָה,

וַאֲנִי מְדַמְיֵן אֶת עַצְמִי מִתַּחַת יָדָיו כְּאַרְגַּז פִּלְפְּלִים

יְרֻקִּים, אֲדֻמִּים וּצְהֻבִּים, שֶׁהוּא מְלַטְּפָם בְּיָדוֹ הַחוֹמֶדֶת, 

הַצְּעִירָה, מַעֲבִיר אֶצְבָּעוֹ בְּחַמּוּקֵיהֶם,

מְמַשְׁמֵשׁ בִּבְשָׂרָם.

 

הוּא בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, לֹא יוֹתֵר, עֵינָיו כְּחֻלּוֹת

וְרַעְמָה שֶׁל שֵׂעָר זָהֹב מְכַסָּה אֶת רֹאשׁוֹ.

הוּא בִּכְלָל מִצּוּר יִגְאָל אוֹמְרִים לִי, וַאֲנִי 

מוֹצֵא עַצְמִי שׁוּב מְבָרֵךְ עַל פְּרִי הַהִתְיַשְּׁבוּת

מֵעֵבֶר לַקַּו הַיָּרֹק, כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּזָכָר.