שלומית נעים נאור

גופ

אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ תִּבְחֲרִי לִחְיוֹת.
יֵשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה
שֶׁשָּׁוֶה
לִחְיוֹת עֲבוּרָם.
תִּינֹקֶת מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּמוֹרַד הַמַּגְלֵשָׁה,
יַלְדָּה בַּת חָמֵשׁ שֶׁלּוֹמֶדֶת לִקְרֹא לָרִאשׁוֹנָה,
דִּגְדּוּג,
חֶמְאָה מְרוּחָה עַל לֶחֶם,
נְדִיבוּת, סִפְרֵי שִׁירָה
בַּיִת רָחוּץ הֵיטֵב.
לָנוּ הַנָּשִׁים יֵשׁ דְּרָכִים סוֹדִיּוֹת לְהַאֲפִיל עַל מִשְׁאֶלֶת הַמָּוֶת.
אֲנִי נוֹגַעַת בְּעוֹר יָדַיִךְ וְאוֹמֶרֶת לָךְ
שֶׁכָּל תָּאֵי הָעוֹר הַהֵם הִתְחַלְּפוּ
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ
הַגּוּף שֶׁלָּךְ חָדָשׁ
אֲנִי צוֹעֶקֶת:
שְׁכַח גּוּפ
לָמֵד אוֹתָהּ לִרְצוֹת
יֵשׁ לָהּ בִּשְׁבִיל
מָה

מתוך:

הדברים שאנחנו לא מדברות עליהם,

פרדס, 2020