בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא פּוֹתַחַת אֶת הַפֶּה לַעֲנוֹת לוֹ
נִכְנַס בָּהּ הָרָעָב
הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ מִתְגַּלְגְּלוֹת עַל לַהַט לְשׁוֹנָה
הִיא רוֹצָה לַעֲשׂוֹת בֵּינֵיהֶם צְעָקוֹת
לִמְצֹץ אוֹתוֹ עַד הַטִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה
לַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׁפָטִים
הָיְתָה יְכוֹלָה לֹא לַעֲנוֹת לוֹ, אִלּוּ הָיְתָה יוֹתֵר חֲזָקָה
וּפָשׁוּט לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ עוֹמֵד
אֲבָל הָרָעָב הַזֶּה מַזְכִּיר לָהּ שְׁיֵשׁ בָּעוֹלָם הִשָּׂרְדוּת
אַחַר כָּךְ שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ
לָמָּה אַתְּ כָּל הַזְּמַן מְבַקֶּשֶׁת עוֹד, לָמָּה אַתְּ
זוֹנָה בַּת זוֹנָה