לֹא אֶת רֵעֲךָ, לֹא אֶת אוֹיִבְךָ,
לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁאֵינֶנּוּ,
וְשֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיֶה.
רַק כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה:
בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַהֲבָה,
בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אוֹהֲבִים,
בְּגוּאָם.
כִּי הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה –
אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת.
