ילי שנר

*[גַּם אִם לִוְיְתְנֵי גַּעֲגוּעֵינוּ]

מתוך: ננופואטיקה 4,

, 2015

גַּם אִם לִוְיְתְנֵי גַּעֲגוּעֵינוּ

חוֹצִים אֶת הַנֶּפֶשׁ לָאֹרֶךְ וְאֶת הַבֶּטֶן לָרֹחַב

אֵינִי מַאֲמִינָה לְסִיזִיפוּס הַפַּעַם.

 

אֲנִי לוֹחֶשֶׁת אֵיךְ בְּתֹם הַגֵּאוּת

יָבוֹא הַכֹּל עַל מְקוֹמֵנוּ

יֶלֶד יְגַלֶּה צִדְפֵי פְּנִינָה תַּחַת הַזֶּפֶת

וִיצַיֵּר עַל הַחוֹל אֶת שְׁלֹש מִשְׁאֲלוֹתָיו שֶׁגָּדְלוּ.

 

הִנֵּה אַתָּה אֲהוּבִי,

בְּחֻלְצַת טְרִיקוֹ גְּזוּרָה וְעֵינַיִם שֶׁל בּוֹאִי

כְּבָר אֵינְךָ רוֹשֵׁם אֶת שְׁמִי בֵּין אֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם

לְהָשִׁיב לְךָ סֵפֶר שֶׁהֻשְׁאַל.