בתשובה לשאלה למה אני לא הולך לזונה

לְעוֹלָם לֹא אַצְלִיחַ לְהִזְדַּיֵּן עִם אִשָּׁה

כְּאִלּוּ הָיְתָה רַק כְּלִי לְהַגְשִׁים לִי אֶת הַפַנְטַזְיוֹת.

קֹדֶם אֶקְרָא לָהּ אֶת "מָעַכְתְּ אֶת קֵבָתִי נַעֲרָה יָפָה"

שֶׁל חֲנוֹךְ לֵוִין בְּתִקְוָה שֶׁהִיא תִּצְחַק וְתַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי

חָמוּד וְלֹא פָּתֶטִי. וְאָז בְּחִיל וּרְעָדָה אֶשְׁאַל אִם הִיא

מַסְכִּימָה שֶׁאַרְאֶה לָהּ גַּם אֶת שֶׁלִּי? אֶקְרָא לָהּ

שְׁנֵי שִׁירִים בְּקוֹל וְאֶשְׁתַּדֵּל לֹא לִרְעֹד תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֶסְתַּכֵּל לָהּ

בָּעֵינַיִם. אַחֲרֵי שְׁתִיקָה קְצָרָה אֶשְׁאַל אוֹתָהּ,

מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל הַדִּמּוּיִים? הַאִם צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ

לְשַׁנּוֹת, לְהוֹסִיף. אֶשְׂמַח אִם תַּרְאִי לִי

אֶת הָאֳמָנוּת שֶׁלָּךְ, אִם יֵשׁ לָךְ, אַגִּיד. אֲבַקֵּשׁ.

רַק אַחֲרֵי כָּל זֶה אוּלַי אַסְכִּים

שֶׁתִּקְרְעִי מֵעָלַי אֶת מַסֵּכַת הַזּוֹרוֹ שֶׁלִּי.