כְּקָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹפָה אֶל הֶהָרִים
נָע גּוּפִי וְנָד עִם הָרוּחַ הַקְּלִילָה,
שָׁקְטוּ הַמַּחְשָׁבוֹת, הַדְּאָגוֹת וְהַשְּׁבָרִים
יָדְעָה נַפְשִׁי בּוֹאוֹ שֶׁל שֶׁקֶט הַמְּחִלָּה.
וּבֵין פִּרְחֵי הַבָּר, שָׁם דּוּמָם נֶאֱסַפְתִּי
אֶל עֹמֶק הַקִּיּוּם הַמִּתְמַסֵּר,
לֹא צְרָבוּנִי הַכְּמִיהוֹת אֲלֵיהֶן נִכְסַפְתִּי
וְלֹא אַשְׁמַת אֱנוֹשׁ עַל הֶחָסֵר.
וּבְעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשִׁי מַרְגּוֹעַ
מֵהַדְּוַי הַנֶּעֱרָם בִּימֵי כְּאֵב מָרִים,
אֶזְכֹּר רִגְעֵי הַנֶּצַח מוּל הָרֵי גִּלְבֹּעַ
כְּקָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹפָה אֶל הֶהָרִים.
