"צפור כלואה חברה למלאך בודד"
– עם מותם ללא עת של המשוררים
יאיר הורביץ ואיתי עורב
תֵּן לִי לָמוּת בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט
בְּלִי טְקָסִים
בְּלִי תְּפִלּוֹת
אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, אִישֵׁי תְּהִלוֹת.
תֵּן לִי לָמוּת בְּחֹשֶׁךְ
בְּלִי נֵרוֹת
בְּלִי קִדּוּשִׁין
בְּלִי אֲמִירוֹת.
כַּסֵּה אוֹתִי מַלְבּוּשִׁים
לֹא עוֹטְפִים מִדַּי
לֹא חוֹנְקִים,
לְפִי מִדּוֹת.
לֹא מִטַּת עָפָר
לֹא מִטַּת נְגֹהוֹת –
פֶּתַע
בַּל אֵדַע בַּל אֵרָתַע,
תּוּר פְּלָאוֹת.
תֵּן לִי לָמוּת בְּשֶׁקֶט
רַק כָּךְ רַךְ
בְּקֶצֶב פְּעִימוֹת.
וְרוּחַ שַׁאֲנַנָּה תִּכָּנֵס בְּאוּלַמּוֹת.