נצר לאו

בנוף גוף

מתוך: בנוף גוף,

מקום לשירה, 2024

אֶת הָאֲדָמָה הַלְּחוּמָה שֶׁלָּנוּ

אָנוּ מְעַצְּבִים בְּנוֹף הַגּוּף

הַוָּאדִיּוֹת זוֹרְמִים בְּמֵי דָּמֵּנוּ

הָרְכָסִים מִתְרוֹמְמִים מֵעוֹר שָׂרוּף

 

וְהַדְּמָמָה הָעֲמוּמָה בָּעֵמֶק

שׂוֹרֶרֶת לְבַדָּהּ עִם הַשָּׂדוֹת

מְשֻׂרְטָטִים וְרוֹטְטִים בְּשֶׁקֶט

נֶאֱחָזִים בְּלֵב הָאֲדָמָה הַזֹּאת

 

אֵבֶל מְעֻבָּד בִּוְרִידֵי הַנֶּגֶב

בּוֹרֵר חַיֵּי אָדָם רַכִּים שֶׁל דּוֹר טָרִי

נִצְרָב בְּזַעֲקַת תְּלָמִים וְרֶגֶב

לְאָרְכֵיהֶם פּוֹסְעִים אֲנַחְנוּ וְשָׁרִים

 

הָאֲדָמָה הָיְתָה צְמֵאָה לְדַם בָּנֶיהָ

בְּגוּף שָׂרוּט אֲנַחְנוּ מְטַפְּחִים אוֹתָהּ

עַד שֶׁנִּפְסַע לְאַט בְּתֹם חָרִישׁ מַזִּיעַ

בְּנוֹף גּוּפֵנוּ הַטָּבוּל בְּדִמְעָתָהּ