בְּמִסְגֶּרֶת הַתְּבִיעוֹת לְצֶדֶק חֶבְרָתִי
אָנוּ דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ אֲדוֹנִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
לְהַכְנִיס סְעִיף בִּדְבַר תּוֹסֶפֶת אֶלֶף שְׁקָלִים חֲדָשִׁים
מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.
לִכְשֶׁנְּקַבֵּל אֶת הַסְּכוּם הנ"ל נוּכַל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵנוּ
בִּקּוּר קָבוּעַ אוֹ שְׁנַיִם אֵצֶל כָּל אִשָּׁה שֶׁנִּבְחָר.
דַּי נִמְאַס לְכֻלָּנוּ (וַאֲנִי מְדַבֵּר בְּשֵׁם רֹב
גַּבְרֵי הַמְּדִינָה) מִנְּשׁוֹתֵינוּ הַמֻּכָּרוֹת עַד זָרָא.
אֲנַחְנוּ גַּם בְּעַד פְּתִיחַת הַשּׁוּק
לִיבוּא מִתְחָרֶה. בְּעִקָּר מֵאֲרָצוֹת בָּהֶן הַחַיִּים
זוֹלִים עַד כְּאֵב. הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְהוּדִיּוֹת. כִּי הַגּוֹיוֹת
אֵינָן דּוֹמוֹת לַגְּוִיּוֹת הַמּוּטָלוֹת לְצִדֵּנוּ.
זֶה יִתְרֹם לְחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין, אֲדוֹנִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
לְחִזּוּק הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי וּלְיַצִּיבוּת הַכַּלְכָּלִית.
וְהַלֹּא לְכָךְ אַתָּה חוֹתֵר אֲדוֹנִי.
שֶׁנָּקוּם בַּבֹּקֶר עִם שִׁיר בַּלֵּב
וְנִצְעַד שְׂמֵחִים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
