אלי אליהו

בלי הגה

מתוך: אני ולא מלאך,

הליקון, 2008

מִבַּעַד לְשִׁמְשַׁת הַמְּכוֹנִית הָעוֹלָם מִתְקַלֵּף אֲחוֹרַנִּית

כְּמוֹ נֶשֶׁל נָחָשׁ עֲנָק. נָסַעְתִּי כִּי אֲנִי נֶחְנָק.

נִפְלָט כְּמוֹ כַּדּוּר מִקָּנֶה שֶׁל אֶקְדָּח

לֹא לָקַחְתִּי כְּלוּם חוּץ מִגּוּפִי

שֶׁעָלָיו נִכְתַּב: "מִן הֶעָפָר

הוּא בָּא וְאֶל הֶעָפָר

הוּא שָׁב".

 

עַכְשָׁו, בְּלִי הֶגֶה, אֲנִי נוֹסֵעַ בָּעֲלָטָה,

מַחֲנִיק זְעָקוֹת נְשָׁמָה,

מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי:

"מְהִירוּת כָּפוּל זְמַן

שָׁוֶה דֶּרֶךְ".