מִבַּעַד לְשִׁמְשַׁת הַמְּכוֹנִית הָעוֹלָם מִתְקַלֵּף אֲחוֹרַנִּית
כְּמוֹ נֶשֶׁל נָחָשׁ עֲנָק. נָסַעְתִּי כִּי אֲנִי נֶחְנָק.
נִפְלָט כְּמוֹ כַּדּוּר מִקָּנֶה שֶׁל אֶקְדָּח
לֹא לָקַחְתִּי כְּלוּם חוּץ מִגּוּפִי
שֶׁעָלָיו נִכְתַּב: "מִן הֶעָפָר
הוּא בָּא וְאֶל הֶעָפָר
הוּא שָׁב".
עַכְשָׁו, בְּלִי הֶגֶה, אֲנִי נוֹסֵעַ בָּעֲלָטָה,
מַחֲנִיק זְעָקוֹת נְשָׁמָה,
מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי:
"מְהִירוּת כָּפוּל זְמַן
שָׁוֶה דֶּרֶךְ".