דוד אבידן

ביטוח חיים צמוד

בְּעֶרֶב שֶׁל מַשְׁבֵּר, לְאַחַר חֲזָרָה פְּרוֹבְּלֶמָטִית מִיְּרוּשָׁלַיִם

– וְעַל גְּוִיָּתָהּ הַמְפַרְפֶּרֶת שֶׁל נִבְחֶרֶת־הַכַּדּוּרֶגֶל הַהוֹלַנְדִּית לְאַחַר נִצְחוֹן

גֶּרְמַנְיָה –

אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי, שֶׁאוּלַי מָה שֶׁדָּרוּשׁ כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתִי מֵהַדִּכָּאוֹן

הַפִּתְאוֹמִי

זוֹ, לְמָשָׁל, הַבְטָחָה אֱלֹהִית לְבִטּוּחַ־חַיִּים צָמוּד שֶׁל אַלְפַּיִם שָׁנָה לְפָחוֹת,

עִם שִׁחְרוּר טוֹטָלִי מִבְּעָיוֹת כַּלְכָּלִיּוֹת כָּלְשֶׁהֵן, גּוּפָנִיּוֹת וּמִנְהָלִיּוֹת.

מִשְׁאָלָה זוֹ סוֹתֶרֶת, לִכְאוֹרָה, אֶת הַפִילוֹסוֹפְיָה הָאַנְטִי־בִּטּוּחִית וְהַפְּרוֹ־

הִמּוּרִית שֶׁלִּי,

שֶׁבָּאָה לִידֵי בִּטּוּי קִיצוֹנִי וּמֻצְלָח בְּעִקָּר בַּטְּרִיפִּים הַטּוֹבִים שֶׁלִּי.

מָה שֶׁסּוֹתֵר אֶת הַפִילוֹסוֹפְיָה הַנַּ"ל הֵם כֹּל מַאֲוַיֵּי הַנּוֹחוּת וְהַבְּטִיחוּת, אֲבָל,

כַּמּוּבָן,

נִתָּן תָּמִיד לַחְשֹׁב, שֶׁגַּם הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, שֶׁאוּלַי דַּוְקָא הַפִילוֹסוֹפְיָה

הַזֹּאת הִיא יַעַד־הַתְּשׁוּקָה,

וְאִלּוּ מָה שֶׁנִּרְאֶה לִי כְּמַאֲוַיִּים אוֹפּוּרְטוּנִיסְטִיִּים הֵם, לְמַעֲשֶׁה, הַשֶּׁלֶד

הָרַצְיוֹנָלִי שֶׁל הֶגְיוֹנִי.

וּבְכֵן, רַעְיוֹן לֹא רַע, וְאַגַּב הַקְלָטָתוֹ שֶׁל רַעְיוֹן לֹא רַע כָּזֶה

אֶפְשָׁר לְהֵרָדֵם בְּיֶתֶר הַצְלָחָה, בְּיֶתֶר שַׁלְוָה.

מתוך:

,