איריס אליה כהן

*[בחוץ עצי שרב וסתו חוזר]

בַּחוּץ עֲצֵי שָׁרָב וּסְתַו חוֹזֵר
וּבָא תִּשְׁרֵי,
וְרוּחַ יָם מֵעַל מַבְהִיל
שְׁתֵּי צִפּוֹרִים רָפוֹת נֶעֱתָקוֹת מֵאַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת
הָרְעוּלִים בְּוִילוֹנוֹת
הַמִּסְדְּרוֹן אָרֹךְ, אָפֵל כְּמוֹ הֶעָתִיד
וּבְסוֹפוֹ מַלְבֵּן קִירוֹת,
אַרְבַּע מִטּוֹת
וַחֲדַר שֵׁרוּתִים זָעוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר
לְהִכָּנֵס אֵלָיו עַל בֶּטֶן מְלֵאָה
תִּינֹקֶת

תְּנוּעַת הַלֵּב אִטִּית, בִּלְתִּי נִרְאֵית
כְּקֶצֶב נְדִידַת הַיַּבָּשׁוֹת, תְּמוּרוֹת בִּקְרוּם כַּדּוּר הָאָרֶץ

מִשַּׁחַר יוֹם הָאוֹר צָהֹב וְהָאֲוִיר נָמוּךְ
כְּמוֹ בִּטְנֵךְ
וַיַּרְא הָאֱלֹהִים כִּי טוֹב
וְכִי הִגִּיעָה הָעֵת

הַזְּמַן מַתְחִיל.

מתוך:

פלא,

, 2017