רָאוִיָּה, הַתַּלְמִידָה הָעֲרָבִיָּה, מְנַתַּחַת יְחָסִים בֵּין כּוֹבֵשׁ וְנִכְבָּשׁ בַּשִּׁיר.
עֵינֶיהָ כְּשָׂדֶה גָּדוֹל. בּוֹהוֹת וּמְסַכְּמוֹת עִסְקָה עִם קִירוֹת הַכִּתָּה.
הַהֶסְבֵּר יִהְיֶה אָרֹךְ.
אֲלַכְסוֹנִים רַבִּים חוֹצִים רִבּוּעַ לָבָן אָחִיד שֶׁל כִּתַּת לִמּוּד.
הִיא אַף מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה בִּמְקוֹם לְהִבָּחֵן.
אִם נִבְרֵאנוּ כְּפִי שֶׁהִנֵּנוּ,
עִם הָאִיּוּם שֶׁל הֱיוֹתֵנוּ לִזְמַן קָצָר,
לָמָּה לֹא לִכְתֹּב מִבְחָן בַּבַּיִת?
הַכֹּל יִהְיֶה אִישִׁי כַּמּוּבָן, הִיא תִּכְתֹּב מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ עַל לִבָּהּ.
צָרִיךְ לְהִתְחַשֵּׁב בְּכָל מִי שֶׁמִּתְנַדֵּב לִהְיוֹת תָּמִים,
וְשֶׁנִּמְשָׁךְ לַגַּשְׁמִיּוּת הַנִּבְעֶרֶת שֶׁל הָעֻבְדּוֹת.
אֲחֵרִים, בַּמִּסְדְּרוֹן, הֵחֵלּוּ לְצַלֵּם אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה בְּמַצְלֵמַת וִידֵאוֹ,
מִהֲרוּ לִצְפּוֹת בֵּין כִּסְּאוֹת הַפְּלַסְטִיק
בְּשִׁדּוּר יָשִׁיר: מֶרְכְּבוֹת רַעַמְסֵס הַשֵּׁנִי מַדְבִּירוֹת
אוֹיֵב בִּקְנֵה מִדָּה שֶׁל גַּמָּד,
כְּמוֹ בִּסְרָטִים מְצֻיָּרִים שֶׁלֹּא יַצִּילוּ אוֹתָנוּ.
הַהוֹרִים עוֹזְרִים לָהּ.
הַזְּמַן לֹא יָכוֹל לַעֲבֹר בְּלֹא כְלוּם.
מְיֻמָּנוּת לֹא רִיתְמִית מְעַלְעֶלֶת בְּיוֹמָן שְׁנָתִי.
מַחְשְׁבִים וְנַיָּדִים בְּאִלְּמוּת אֶפְשָׁרִית. חֹדֶשׁ מַתָּנָה לִכְתֹּב.
