בהקשר של חייךָ כאן (קפאין)

לְצַעֲרֵנוּ אַתָּה אָדָם שֶׁצָּרִיךְ קָפֶה וְלֹא רַק בַּהֶקְשֵׁר שֶׁל חַיֶּיךָ כָּאן.
נִזְקַקְתָּ כְּדֵי לָשֶׁבֶת שָׁקֵט בַּנּוֹף מוּל הַנּוֹף
בַּחֹרֶשׁ מֵעַל הָאֲגַם
לָשֶׁבֶת שָׁקֵט לְהִתְנַדֵּף הָלֹךְ חָזֹר בַּשֶּׁמֶשׁ בֵּין עֵץ לְעֵץ
מֵעֵץ מְסֻיָּם לְעֵץ מְסֻיָּם אִם נִשְׁמַעְתָּ לַהוֹרָאוֹת
בֵּין עֵצִים רַבִּים אִם לֹא נִשְׁמַעְתָּ
וּבְכָל מִקְרֶה שָׁתִיתָ קָפֶה.
שָׁתִיתָ קָפֶה כַּעֲבַרְיָן. יָדַעְתָּ מֵרֹאשׁ
יָדַעְתָּ שֶׁתִּכָּנַע וְתִפְחַד.
הִכַּרְתָּ אֶת עֹמֶק צְלִיל הַצְּעָקָה בָּעוֹרֵק. נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ
תַּחַת סְבַךְ הָעֲנָפִים בְּדוּמִיַּת הַנּוֹף.
הִתְמַקַּחְתָּ אִתָּנוּ. חִשַּׁבְתָּ אֶפְשָׁרוּת לִפְגֹּם בַּשֶּׁקֶט שֶׁעָלָיו שִׁלַּמְתָּ
לִגְרֹעַ מִמֶּנּוּ
לַעֲשׂוֹת בּוֹ חֹר בְּלִי לָדַעַת אִם הוּא חֹר שֶׁגָּדֵל
(מַה שֶּׁתָּלוּי בַּחֹמֶר
וְלֹא בְּהֵעָדְרוֹ).
בָּחַרְתָּ לִשְׁמֹר עַל מַשֶּׁהוּ. לֹא לִמְסֹר. אֲנַחְנוּ כָּאן אֵפוֹא.
אַתָּה לֹא תִּהְיֶה לְבַד.
אֲנַחְנוּ נְאַיֵּם עַל אֵיכוּת הַשֶּׁקֶט שֶׁלְּךָ בִּשְׁבִילְךָ.
נְפַצֶּה אוֹתְךָ בְּשֶׁקֶט מֵאֵיכוּת שֶׁעוֹד לֹא הִכַּרְתָּ.
לֹא תִּהְיֶה כְּיַלְדַּת הַשָּׂדֶה שֶׁגָּדְלָה בֵּין כְּלָבִים וְגַפֶּיהָ הִתְעַקְּלוּ בַּקָּצֶה
וְהִיא מִתְגָּרֶדֶת וְשׁוֹתָה כְּכֶלֶב וְאָנוּ יוֹדְעִים
עַל דְּבַר חַיֶּיהָ וְעַל דְּבַר מוֹתָהּ.
הִיא בְּתוֹר כֶּלֶב
אוֹ יַלְדַּת שָׂדֶה
לֹא יְכוֹלָה לְהֵעָלֵם מֵעֵינֵינוּ.
אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים בִּלְעָדֶיהָ.

אֲנִי אִישִׁית זְקוּקָה לָהּ יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי זְקוּקָה לְךָ.