בָּאתִי מִבּוּלְגָּרִיּוּת
וּבוּלְגָרִיּוּת אֲנִי כּוֹתֵב.
בָּאתִי מֵעֵדָה שֶׁלּוֹקַחַת כְּאֵב
וְאוֹפָה מִמֶּנּוּ בּוּרֵקָס
לְהַכְנִיס טַעַם לַחַיִּים
וְתַבְלִינִים. עִם יוֹגוּרְט סָמִיךְ וּבֵיצָה קָשָׁה.
כָּכָה יָצָא.
בֵּין בּוּלְגָּרִים גָּדַלְתִּי. בְּיָּפוֹ. עִיר קְטַנָּה מְלֵאָה אֲנָשִׁים בּוּלְגָּרִים.
יְהוּדִים טוֹבִים, בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָהֶם.
שֶׁרַק יִתְּנוּ לָהֶם אֶת הַחֹפֶשׁ, הֵם יַעֲשׂוּ מָה שֶׁנָּכוֹן. וְהֲכִי נָכוֹן: מָה שֶׁפָּשׁוּט,
וְהַפָּשׁוּט, בְּרֹב הַמִּקְרִים, הוֹלֵךְ בְּיַחַד כַּמָּה דְּבָרִים, לְמָשָׁל: גַּם שַׁבָּת מְנוּחָה
וְגַם כַּדּוּרֶגֶל. לְמָשָׁל: גַּם לָצוּם בְּיוֹם כִּפּוּר וְגַם לִשְׁתוֹת קָפֶה קָטָן בַּבֹּקֶר
שֶׁל הַיּוֹם שֶׁל הַצּוֹם.
זֹאת אוֹמֶרֶת, גַּם לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁצָּרִיךְ, וְגַם לֹא לִסְבּוֹל כָּל כָּךְ.
מִין כָּבוֹד שֶׁכָּזֶה, שֶׁנּוֹתְנִים לְכֹל הַכִּווּנִים, וְגַם לְעַצְמָם.
יֵשׁ לָהֶם, הָעוֹלִים שֶׁבָּאוּ מִבּוּלְגַרְיָה, נְטִיָּה כָּזוֹ
לָלֶכֶת בֵּין לְבֵין. וְלֹא שָׁמַעְתֶּם אוֹתָם לְהִתְלוֹנֵן. זֶה לֹא.
הֵם גַּם אַשְׁכְּנָזִים וְהֵם גַּם סְפָרַדִּים
הֵם גַּם פּוֹעֲלִים וְהֵם גַּם בַּהַנְהָלָה
הֵם יַזִּיעוּ בַּנָּמָל וְהֵם יָשִׁירוּ בַּמַּקְהֵלָה
הֵם יַעַבְדוּ קָשֶׁה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קַל. הִנֵּה, הַבְּרָכָה שֶׁלָּהֶם בְּסוֹף הַיּוֹם
הִיא: 'לַיְלָה קַל' (לֶקָה נוֹשׁ).
רֹב הַזְּמַן טוֹב לָהֶם אֵיפֹה שֶׁהֵם, וְאִם לֹא טוֹב – הֵם יִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁיִּהְיֶה טוֹב.
כָּכָה הֵם מִסְתַּכְּלִים עַל הַחַיִּים.
אַתֶּם כְּבָר מְבִינִים אֶת הַפְּרִינְצִיפּ
הַרְבֵּה מֵהֶם לֹא מַמָּשׁ מְבִינִים אֵיךְ הִגִּיעוּ לְפֹּה, וְלָמָּה,
אֲבָל הֵם פֹּה, אָז הָיְידֵּה, נַעֲשֶׂה מִזֶּה מַשֶּׁהוּ, שֶׁיִּהְיֶה טוֹב.
יֵשׁ בָּהֶם אֶלֶמֶנְט שֶׁל אִטִּיּוּת, שֶׁל חִסָּכוֹן בְּמַאֲמָץ
(זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֵין חֲרוּצִים), תְּנוּעָה עַל פִּי הַצְּרָכִים.
לָכֵן הֵם שׁוֹאֲלִים, כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא מִסְתַּדֵּר: "אֵ, אוֹט קַדֶה נַה קַדֶה?", שֶׁזֶּה:
"אֵ, מֵאֵיפֹה לָאֵיפֹה?"
אֲנַחְנוּ, טוֹב לָנוּ בָּאֶמְצַע. לֹא קִצוֹנִיִּים, לֹא פָנַאטִיִם.
מַאֲמִינִים שֶׁהַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הֵם בַּדְּבָרִים הַקְּטַנִּים,
וְתָמִיד עִם אֵיזוֹ מַנְגִּינָה בַּדִּבּוּר, שֶׁיִּמָּשֵׁךְ עוֹד קְצָת, לָמָּה לֹא?
לֹא בְּהַרְבֵּה דִּבּוּר, אֲבָל עִם נִגּוּן, וְעִם תּוֹסָפוֹת: 'הַיְידֵּה' וְ 'בֶּה',
כְּמוֹ סִלְסוּל שֶׁמְּגַלְגֵּל אֶת הַשָּׂפָה. זֶה כָּכָה מְאַפְשֵׁר לְךָ
לָצֵאת מִזֶּה, עִם אֵיזוֹ נְעִימָה שֶׁל 'בְּחַ-יֶּיךָ', וְאָז אַתָּה תּוֹפֵס
שֶׁאֶפְשָׁר לְסַדֵּר אֶת הַבְּעָיָה.
כֵּן, עַם כָּזֶה נָאִיבִי, שֶׁלֹּא מְקַדֵש תּוֹרוֹת
אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, בְּגוּפִיּוּת, שֶׁרוֹצִים – לִחְיוֹת.
