בָּעֲבוֹדָה אֲנִי וְחָבֵר פּוֹרְקִים מִמַּשָּׂאִית מֵאָה גּוּפֵי תְּאוּרָה כְּבֵדִים נוֹרָא
חַם וּבָא לָמוּת. פִּתְאֹם הֶחָבֵר שֶׁלִּי מִסְתּוֹבֵב אֵלַי וְצוֹרֵחַ שֶׁתַּעַל אַבּוּ
אַבּוּ אַבּוּהוּא עַרְס הַחַיִּים הַמִּזְדַּיְּנִים הָאֵלֶּה אִם אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה
מַה שֶּׁמְּחַכֶּה לִי בֶּעָתִיד הַדָּפוּק שֶׁלִּי בַּחַיִּים לֹא הָיִיתִי עוֹזֵב אֶת מִגְרַשׁ
הַכַּדּוּרְסַל עַד עַכְשָׁו הָיִיתִי שָׁם מְשַׂחֵק מִתְאַמֵּן בִּזְרִיקוֹת לְשָׁלשׁ וְשׁוּם
צְרָחָה שֶׁל אִמָּא לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְהַפְסִיק לְשַׂחֵק בַּכַּדּוּר
וְלַעֲלוֹת הַבַּיְתָה כִּי כְּבָר מְאֻחָר לְכִוּוּן הֶעָתִיד
