כַּמָּה פְּעָמִים הִתְחַלְתְּ לִלְמֹד אֶת זֶה וְהִפְסַקְתְּ בָּאֶמְצַע.
פָּשַׁטְתְּ אֶת חֲלִיפוֹתַיִךְ וְהִתְיַצַּבְתְּ בַּתּוֹר לַמַּקְפֵּצָה,
נֶאֱחַזְתְּ בַּסֻּלָּם, בְּעֵינַיִם מִתְכַּהוֹת רָאִית
סֻלָּמוֹת מִתְרַבִּים סְבָבוּךְ
עֲקָפוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם עוֹלוֹת
עַל עָרְפֵּךְ הֶחֱלִיקוּ גַּבּוֹת מְשֻׁמָּנִים
רֵיחַ בָּתֵּי הַשֶּׁחִי הִתְהַפֵּךְ בִּגְרוֹנֵךְ —
הֶעְדַּפְתְּ לְהַפְסִיק.
כַּמָּה שָׁנִים יָשַׁבְתְּ לָךְ עַל הַבֶּטוֹן הֶחָמִים
עֲטוּפָה חֲלוּק בֹּקֶר פִּרְחוֹנִי,
מְפַזֶּרֶת אֶת פֵּרוּרֵי עַצְמוּתֵךְ
מַאֲכָל לַגּוֹזָלִים וְלַנְּמָלִים.
הַאִם תּוּכְלִי עַכְשָׁו, בְּאִחוּר גָּדוֹל,
לְהַכְנִיס אֶת הָרֹאש מִתַּחַת לַמַּיִם
בְּכָל מְחִיר?