אורית גידלי

*[בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תּוֹלָעִים דַּקִּיקוֹת, כְּמוֹ פֶּדִיקוּר דָּגִים.]

מתוך: ננופואטיקה 3,

, 2015

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תּוֹלָעִים דַּקִּיקוֹת, כְּמוֹ פֶּדִיקוּר דָּגִים.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי תּוֹלָעִים גֹּדֶל אֶצְבַּע, כְּמוֹ טִפּוּל שִׁיאָצוּ.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תּוֹלְעֵי עֲנָק, כְּמוֹ מָסַז' בְּאַרְבַּע יָדַיִם.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי תּוֹלְעֵי אֵין חֵקֶר.

עִסּוּי רְקָמוֹת עָמֹק.

 

(מֻכְרָח שֶׁכָּךְ שֶׁהָיִית הַיְחִידָה בַּמַּחְלָקָה שֶׁלָּקְחָה אֶת הַכַּדּוּרִים

בְּצִפָּרְנַיִם מְשׁוּחוֹת, הָיוּ בָּאוֹת אֵלַיִךְ סַפָּרִיּוֹת לְדָרֵג אֶת הַשֵּׂעָר

הַנּוֹשֵׁר)

 

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי אֲדָמָה לַחָה כְּמוֹ מַסֵּכוֹת שֶׁל בֹּץ

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי גּוּשֵׁי סְלָעִים כְּמוֹ אֲבָנִים חַמּוֹת

וּבְסוֹף הַשִּׁבְעָה גּוֹאֶה הַשֻּׁמָּן וְכָל גּוּפֵךְ מִתְרַכֵּךְ.

 

עוֹמֵד הַיֹּפִי בַּיֹּפִי.

עוֹמֵד הַמָּוֶת בְּמוֹתֵךְ.