בְּבַּר מִצְוָה פָּחַדְתִּי כָּל כָּךְ מִמְּאַבְטְחֵי כּוּר הַהִתּוּךְ
שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, בָּעִסְקָה לְלֹא טִעוּן, אֶת
שַׁרְשֶׁרֶת זְהַב גַּאֲוָתִי.
הַיּוֹם אֲנִי מְלַקֵט אֶת חֲרוּזֵי הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל אֲבוֹתַי
רָחוֹק מֵחֲנֻיּוֹת הַתַּכְשִׁיטִים הַמְּקוֹמִיּוֹת
וְאוֹסֵף אֶת אַבְנֵי הַחֵן שֶׁל הַזִּכָּרוֹן, שֶׁצָּלְלוּ לְאִבּוּד
בְּאוֹקְיָנוֹס הַבּוּשָׁה.
