אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הוֹלְכִים
אֲנִי נִשְׁאֶרֶת לְבַד עִם הַשִּׁירִים,
חֶלְקָם שִׁירִים שֶׁלִּי
וְחֶלְקָם שֶׁל אֲחֵרִים.
שִׁירִים שֶׁכָּתְבוּ אֲחֵרִים אֲנִי אוֹהֶבֶת יוֹתֵר.
אֲנִי נִשְׁאֶרֶת בְּשֶׁקֶט
וּמַחֲנַק הַגָּרוֹן מִשְׁתַּחְרֵר.
אֲנִי נִשְׁאֶרֶת.
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכֻּלָּם יֵלְכוּ.
לִכְתֹּב שִׁירִים זֶה אוּלַי דָּבָר נָעִים.
אַתָּה יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר וְכָל הַקִּירוֹת מִתְגַּבְּהִים.
הַצְּבָעִים נַעֲשִׂים עַזִּים יוֹתֵר.
מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה הוֹפֶכֶת לְעֹמֶק בְּאֵר.
אַתָּה רוֹצֶה שֶׁכָּל יֵלְכוּ.
אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מָה אִתְּךָ.
אוּלַי תַּחְשֹׁב עַל שְׁנֵי דְּבָרִים אוֹ יוֹתֵר
אַחַר כָּךְ הַכֹּל יַעֲבֹר וְתִהְיֶה גָּבִישׁ טָהוֹר.
אַחַר כָּךְ אַהֲבָה.
נַרְקִיס אָהַב כָּל כָּךְ אֶת עַצְמוֹ.
טִפֵּשׁ מִי שֶׁלֹּא מֵבִין שֶׁהוּא אָהַב גַּם אֶת הַנַּחַל.
לְאַט לְאַט נִמְחָקוֹת הַדְמֻיּוֹת הַדֵּהוֹת,
אַחַר כָּךְ נִמְחָקִים הַפְּגָמִים.
אַחַר כָּךְ בָּאָה שֶׁמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה
גַּם אֶת הַפְּרָחִים הַכֵּהִים אַתָּה זוֹכֵר.
הָיִיתָ רוֹצֶה לִהְיוֹת מֵת אוֹ חַי אוֹ מִישֶׁהוּ אַחֵר.
אוּלַי יֵשׁ אֶרֶץ אַחַת שֶׁאַתָּה אוֹהֵב.
אוּלַי יֵשׁ מִלָּה אַחַת.
אַתָּה בְּוַדַּאי זוֹכֵר.
טִפֵּשׁ מִי שֶׁמַּנִּיחַ לַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ כִּרְצוֹנָהּ.
הִיא תָּמִיד מַקְדִימָה לִנְדוֹד מַעֲרָבָה אֶל הָאִיִּים.
אֵלֶיךָ יָבוֹאוּ חַמָּה וּלְבָנָה, קַיִץ וָחֹרֶף.
אוֹצָרוֹת אֵין-סוֹפִיִּים.