אשת לוט

1.

גַּרְגְּרֵי הַמֶּלַח הִצְטַבְּרוּ בְּתוֹכִי

הֵכִינוּ אֶת תְּנוּעַת עֵינַי שָׁנָה אַחַר שָׁנָה,

כְּמוֹ תַּרְגִּיל,

הַשָּׁמַיִם מֵעָלַי הֶאְדִּימוּ

חַיֶּבֶת הָיִיתִי לַעֲצֹר, לְהִסְתּוֹבֵב,

חַיֶּבֶת הָיִיתִי לְאַפְשֵׁר לְכָל הַמֶּלַח הַזֶּה

צוּרָה,

גּוּף,

זִכָּרוֹן.

2.

אַתָּה זוֹכֵר אֵיךְ נִלְפַּתְנוּ זוֹ בָּזֶה?

וְאַחַר-כָּךְ הִצַּעְתָּ אֶת בְּנוֹתֵינוּ לֶהָמוֹן הַזּוֹעֵם.

לְנֶגֶד עֵינֶיךָ עָמַד אָז שְׁלוֹמָם שֶׁל הָאוֹרְחִים.

"עֲשׂוּ לָהֶן כְּטוֹב בְּעֵינֵיכֶם" הוֹסַפְתָּ וְאָמַרְתָּ,

וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ, זֶה בָּזוֹ,

זֵעָתִי כְּבָר מְלוּחָה,

הַגּוּף דָּרַשׁ עוֹד.

"אַף פַּעַם לֹא מָצָאתִי אֶת הָרֶגַע הַמַּתְאִים לוֹמַר לָךְ,

שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.

אַתְּ יוֹתֵר מִדַּי דְּחוּסָה"

כַּמָּה טוֹב יֵשׁ בָּעֵינַיִם, שָׁעָה שֶׁהֵן מַבִּיטוֹת לְאָחוֹר.

לִבִּי נָדַם אָז,

עַכְשָׁו הוּא שָׁב וּפוֹעֵם.