ארצות רחוקות

זֶהוּ, הַמַּחְשֵׁב כָּבָה,

וְאִתּוֹ דָּמַם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים,

צְלִיל חַיָּיו הַמְרַגְּשִׁים,

הַמַּהְבִּילִים אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

עַכְשָׁו שׁוֹמְעִים אֶת הֶמְיַת הַיּוֹנָה

בַּאֲדָנִית מִחוּץ לַחַלּוֹן.

הַחַיִּים מְרַגְּשִׁים גַּם מִחוּץ לַחֶדֶר –

שׁוֹמְעִים אֶת זֶה בִּנְשִׁימַת הָרְחוֹב:

צְפִירַת מְכוֹנִית, כַּפִּית מְצַלְצֶלֶת.

 

הַמַּחְשֵׁב כָּבָה, וְחַיָּיו שֶׁהִשְׁתַּתְּקוּ

הִטּוּ אֶת הָאָזְנַיִם לַמָּטוֹס מֵעַל הַחֶדֶר.

אֵיזֶה מְרַגֵּשׁ זֶה מָטוֹס בַּשָּׁמַיִם!

רֵאשִׁית, הוּא לֹא נוֹפֵל. שֵׁנִית:

כַּמָּה פִּרְפּוּר הוּא אוֹצָר בְּתוֹכוֹ.

 

א. אֵלֶּה שֶׁלֹּא טָסוּ מֵעוֹלָם.

אָה, חֲוָיַת הַטִּיסָה הַמַּרְעִידָה הַזֹּאת:

מְאוֹץ הַמְּנוֹעִים,

הַשְּׁעָטָה עַל הַמַּסְלוּל,

הַחֹטֶם הַמִּתְרוֹמֵם בְּהִסּוּס,

בִּכְבֵדוּת,

וְאָז בַּנְּחִישׁוּת,

וּמַתְחִילָה נְסִיקָה

מַעְלָה-מַעְלָה – לְאָן? –

מַעְלָה-מַעְלָה (חֲרָדָה),

קְטֵנָה וּקְטֵנָה הָעִיר,

וְהָרְחוֹב שֶׁלִּי כְּבָר אֵינֶנּוּ.

עֲנָנִים בַּאֲדָנִית הַחַלּוֹן,

כֹּה לְבָנִים, כְּמוֹ הַיּוֹנָה,

תְּפוּחֵי הֶמְיָה, כָּמוֹהָ.

 

ב. וְאִם לֹא הִפְלִיגוּ בִּסְפִינָה –

וְקָרוֹב לַוַּדַּאי שֶׁלֹּא –

זוֹ לָהֶם הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

שֶׁהֵם יוֹצְאִים מֵאַרְצָם.

הוֹ, אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת!

אֵיזוֹ סַקְרָנוּת!

שְׁתֵּי מִלִּים שֶׁהוֹצִיאוּ מֵחַדְרָם,

אוֹמֶרֶת הָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה,

תַּיָּרִים כֹּה מְפֻרְסָמִים:

הֶרוֹדוֹטוֹס, מַרְקוֹ פּוֹלוֹ.

הוֹ, אֵיזוֹ סַקְרָנוּת, אֵיזוֹ…

 

עוֹד שָׁעוֹת אַחְדוּת יִנְחֲתוּ –

אֵלֶּה שֶׁלֹּא טָסוּ מֵעוֹלָם –

עוֹד שָׁעוֹת אַחְדוּת הֵם יִנְחֲתוּ

בְּאֶרֶץ שֶׁבָּהּ לַלֶּחֶם יֵשׁ רֵיחַ שׁוֹנֶה,

גַּם לִבְגְדֵי נָשִׁים,

וּבִמְקוֹם חֲתוּלִים לְיַד פַּח הָאַשְׁפָּה

עוֹבֶרֶת בִּמְהִירוּת חָיָה שְׁחוֹרָה וּקְטַנָּה,

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה שְׁמָהּ –

זוֹכֵר שֶׁרָאִיתִי כָּמוֹהָ

בַּגַּן הַחַיּוֹת שֶׁבָּאָרֶץ שֶׁלָּנוּ.

הַאִם יֵשׁ אֲרָצוֹת בָּעוֹלָם

שֶׁבָּהֶן, בַּכְּלוּבִים בַּגַּן הַחַיּוֹת,

חוֹלְמִים חֲתוּלִים?

אוֹ כְּלָבִים?

 

כַּמָּה מַסְעִירוֹת הָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת!

וְלַאֲנָשִׁים שֵׁם שֵׁמוֹת אֲחֵרִים,

בַּרְבָּרָה, לְמָשָׁל, אוֹ פֶּר אוֹלוֹף,

וְהֵם אֲפִלּוּ עוֹנִים – כְּשֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם.

 

וְיֵשׁ אֶת אֵלֶּה הַטָּסִים כְּדָבָר שֶׁבְּשִׁגְרָה,

כְּמוֹ אָדָם הַנּוֹסֵעַ בָּרַכֶּבֶת לִבְאֵר שֶׁבַע.

מִבְּחִינַתָם, גָּמַל בִּבְאֵר שֶׁבַע

מְסַקְרֵן מִסִּמְטָה, נֹאמַר, בפוּקוּאוֹקָה.

נוּ, מָה הֵם יוֹדְעִים הֵם!

וְקַל לְזַהוֹת אוֹתָם:

הִנֵּה הֵם נוֹרִים מִשְּׂדוֹת תְּעוּפָה

עִם מִזְוָדָה קְטַנְטַנָּה בְּיָדָם,

מִקְטֹרֶן מָהוּהַּ, צַעַד בָּטוּחַ,

לֹא קוֹפְצָנִי מֵחֶדְוָה.

 

אֵיךְ הִגַּעְנוּ לָזֶה?

אָה, הַיּוֹנָה בַּחַלּוֹן.

הִסְתַּלְּקָה וְהִשְׁאִירָה בַּחֶדֶר הֶמְיָה.