כְּשֶׁהִדְפִּיסוּ אֶת הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי הָיִיתִי בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וָחֵצִי,
שַׂחְקַן כַּדּוּרְסַל.
גַּבִּי הַמְאַמֵּן הִצְמִיד אֶת כֶּתֶף הַטְּרֶנִינְג שֶׁלּוֹ בְּשֶׁלִּי וְאָמַר:
"יֵשׁ מִישֶׁהוּ עִם שֵׁם דּוֹמֶה לְשֶׁלְּךָ שֶׁכּוֹתֵב שִׁירִים."
הַיָּד שֶׁהִמְשִׁיכָה לְהַקְפִּיץ אֶת הַכַּדּוּר לִמְּדָה אָז לְאַיֵּת אֶת הַמִּלָּה
'זֵעָה'.
הַפֶּה הִכְחִישׁ, אֲפִלּוּ קִלֵּל, מוֹחֵק אֶת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁהוּא פֶּה פּוֹאֶטִי.
אַחַר כָּךְ יָדְעוּ וְאָמְרוּ "תִּמְסֹר כְּבָר אֶת הַכַּדּוּר, מָה אַתָּה
חוֹשֵׁב עַכְשָׁו עַל שׁוּרָה."
לֹא חָשַׁבְתִּי, וְאֶת נַעֲלֵי הַכַּדּוּרְסַל תָּלִיתִי מִזְּמַן, וְהָיוּ לִי
זְרִיקוֹת עוֹנְשִׁין וְהִתְפָּרְצֻיּוֹת יָחִיד וְכַדּוּרִים מֵחֲצִי פִּנָּה
וְהַדַּף הָיָה מֶטָפוֹרָה לְאוֹתוֹ מִגְרָשׁ בִּרְחוֹב מַכַּבִּי לְיַד
קוֹלְנוֹעַ אוֹרְלִי.
אֲבָל לֹא.
לִפְעָמִים הַשִּׁיר הוּא גַּם כַּדּוּר פִּינְג פּוֹנְג,
קָטָן
לָבָן,
שָׁקוּף מַשֶּׁהוּ,
נֶהֱדָף בְּמַחְבֵּט עֵץ הַמְצֻפֶּה בִּפְּלַסְטִיק דּוֹקְרָנִי,
עוֹבֵר מֵעַל לָרֶשֶׁת הַמְסַמֶּנֶת בְּדַיְּקָנוּת יַפָּנִית אֶת
אֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן.
